<h1>רבינו ירוחם ני"ב ח"ג</h1>
<h2>דף נג:</h2>
המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל כך פשוט בחולין ובקמא ובשבת ופרש"י בשוגג יאכל ואפילו הוא בעצמו (וכן) [ובו] ביום ואין צריך להמתין לערב בכדי שיעשו דלא אמרו להמתין אלא במזיד דעבד איסור' ואסור לאתהנויי מאיסור', אבל במזיד לא יאכל לא הוא ולא אחרים בו ביום עד שתחשך ובכדי שיעשו דטעמא שלא יהיה לנו הנאה מאיסורא וכשממתי' אין לנו הנאה מאיסורא וי"מ דבמזיד אינו אסור אלא לו דעבד איסור וראשון נראה עקר ותרצו לפרש"י דלא דמי מבשל לגוי שהביא דורון דאמרי' [ביצה כ"ד ע"ב] שצריך להמתין לערב בכדי שיעשו משום דהיא מילתא דלא שכיח כאשר אכתוב. כל זה שכתבתי הוא לאותם שפסקו כר"מ וכן פסק ר"י אבל רי"ף פסק כרבי יהודה דאמר לפי פרש"י בשוגג יאכל למוצאי שבת אבל לא בו ביום לא הוא ולא אחרים ובמזיד לא יאכל עולמית לא הוא ולא אחרים ולשאר מפרשי' לא אסר רבי יהודה בשוגג אלא לדידיה אבל לאחרי' מותר בו ביום וכבר כתבתי כי פרש"י עקר.
